"המטרה הסופית של העוסק באמנות הקראטה דו אינה קשורה בניצחון או הפסד, אלא בשלמות האופי והאישיות של העוסק באמנות זו".

  גיצ'ין פונאקושי (1868-1957) אבי הקראטה דו וסגנון השוטוקאן, עזב את אוקינאווה בראשית המאה העשרים והתיישב ביפן בנסיון להפיץ את הקראטה מעבר לים, לצד אמנויות הלחימה היפניות המסורתיות. בניג'ו קון, אותו קוד מוסרי ובו 20 כללי התנהגות ברוח הבושידו והזן בודהיזם, פרש את משנתו ועמד על עיקרי אמנות הקראטה:

1.קראטה מתחיל בקידה (כבוד) ומסתיים בקידה.
2.בקראטה אין התקפה ראשונה.
3.הקראטה הוא כלי עזר לעשיית צדק.
4.שלוט בעצמך בטרם תשלוט באחרים.
5.רוח קרב קודמת לטכניקה טובה.
6.תן דרור לדמיונך.
7.תאונות אינן קורות מעצמן. הן תוצאה של רשלנות.
8.שיעור הקראטה אינו מסתיים בדוג'ו.
9.האימונים דורשים זמן רב. אין לכך גבולות.
10.התמסר לקראטה בכל מאודך. אז תמצא את הדרך.
11.הקראטה כמו מים רותחים. ללא תרגול/ חום - יתקרר.
12.אל תחשוב על הניצחון. חשוב כיצד להמנע מהפסד.
13. הניצחון קשור ביכולת להבחין בין העיקר לטפל.
14.המפתח לניצחון- התחבולה.
15. העזר ברגלייך ובידייך כאילו היו חרבות.
16. בעזבך את משכנך היה זהיר וערני. התנהגותך היא שתבטיח את שלומך וביטחונך.
17. בתחילת הדרך יש להקפיד על לימוד הבסיס, עמידה נמוכה ויציבה חזקה. מקומן של התנועות הטבעיות אצל המתקדמים.
18. תרגול הקאטה הוא דבר חשוב. לגבור על יריב בקרב אמת זה דבר אחר.
19. שלוט בגופך. אזן בין פעולת ההרפיה והכווץ, בין טכניקה מהירה ואיטית ובין עוצמה רכה וקשה.
20. בכל יום חפש דרך חדשה. קראטה דו.